שיחה עם אלון עדר לקראת ההופעה הקרובה בבסקולה

כתבה: תום גלאון.

כבר שש שנים ושישה אלבומים שהוא לא עוצר לרגע. עכשיו הוא מקווה להצליח בגדול ולא מפחד לאבד את מקומו בסצנת האינדי (“אני מספיק הזוי גם ככה”). לקראת ההופעה בבסקולה במוצ”ש הקרוב (בה הוא יארח את לא אחר מאשר – דני סנדרסון), נפגשתי עם המוזיקאי המוכשר אלון עדר לשיחה פתוחה על טעויות טובות, משפחה, גלגלצ, וגם: איך זה מרגיש להוציא שישה אלבומים בשש שנים?

קרדיט: עופרי כהן.

אני נכנסת למועדון “האזור” בתל אביב – הערב הוא מופיע כאן יחד עם האורקסטרה – ומבחינה באלון כשהוא מגיח מאחורי הקלעים, הישר לתוך תור האנשים הממתינים להיכנס להופעה. הוא מתנצל ועוקף בנימוס, מוביל אותי החוצה דרך דלת צדדית, ושם אנחנו מתיישבים על מדרגות הבטון שבכניסה. אלון שותה קולה מכוס פלסטיק, מחייך וממתין לשאלותיי בסבלנות, כאילו יש לו את כל הזמן שבעולם, כאילו לא הוא צריך לעלות לבמה בעוד פחות משעה.

“כבר היית אצלנו בבסקולה”, אני אומרת.”נכון. בינואר עשינו השקה לאלבום ואירחנו את ג’יין בורדו ואת רונה קינן. היה סולד אאוט וכיף בטירוף”. הוא מתכוון לאלבום החדש “השמרנים שוב באופנה”, ממנו תוכלו לשמוע גם בהופעה הקרובה בשבת. זה האלבום השישי בסך הכול, והשלישי שיצא בשיתוף פעולה עם נגנים תחת הכותרת “אלון עדר ולהקה”.

“ספר לי מה קורה לכם על הבמה שלא קורה בהקלטות”, אני מבקשת. “אנחנו טועים”, הוא עונה בלי לחשוב. אני צוחקת. “לא, באמת. וזה טוב, אחרת זה שעמום נורא”. “אנחנו יודעים לטעות אחלה” הוא אומר מאוד ברצינות, “כל אחד מאתנו הוא כזה טיפוס, את יודעת, כמו כל בנאדם בעולם. וזה מעניין, כי אם למישהו נגיד היה יום חרא, אז זה יוצא בנגינה שלו. נראה לי שזה שווה את זה, לא?”. –”לגמרי”. “וההופעות” הוא מוסיף, “אני לא יודע לגבי שאר הלהקה, אבל אני – זה מחייה אותי בטירוף. ברמה שאחר כך הרבה מהזמן מרגיש כמו מוות. אבל זה כיף, את יודעת”.

להקה: ספי ציזלינג (חצוצרה), יונתן רוזן (תופים), אבנר קלמר (כינור), נדב הולנדר (בס, מילים ושירה) ורן דרום (חשמלית, מילים ושירה).

“יש לך איזה עניין, פלירט כזה, בין המיינסטרים הגלגלצי לבין סצנת האינדי”, אני שואלת את השאלה הלעוסה ובכל זאת מצפה לתשובה מתוחכמת. הוא חושב. “איפה זה תופס אותך?”, אני מנסה. “זה ממש תופס אותי”, הוא צוחק, “כאילו, אני שם. אני נורא רוצה שעוד שירים שלי יצליחו בענק”. “ואין לך את הפחד הזה שבסוף כל המחאה האלטרנטיבית, בסוף כל היצירה הזאת, תהפוך פתאום למיינסטרים?” אני מקשה. “בגלל שהוצאתי המון מוזיקה בשש שנים ורק מעט שירים מאוד הצליחו, אני מרגיש שיש מספיק אינדי למי שרוצה לשמוע. שיש גם וגם. חוץ מזה, אני מספיק דפוק והזוי שגם אם אצליח מאוד, באיזשהו מקום אני תמיד אהיה אינדי”. – “תסביר”. “מבחינה משפחתית למשל, אני ממש לא מיינסטרים. הילדים שלי בחינוך ביתי, אנחנו חיים הזוי לחלוטין. חברה שלי יורדת עליי כשאני אומר את זה” הוא מחייך, “אבל אנחנו לא בדיוק משפחה נורמלית של אנשים שקמים בבוקר והולכים לעבודה, כאלה עם תוכנית”.

בת הזוג, שגם אחרי שני ילדים משותפים זוכה לכינוי החמוד “חברה שלי”,  למדה קולנוע והיא אחראית בין היתר לקליפ של “קצת אהבה לא תזיק”, שזכה לכמיליון וחצי צפיות ביוטיוב. “איך זה לעבוד ביחד?” אני שואלת. “האמת היא שזה די סיוט”, הוא אומר בכנות ומצנן את הרומנטיקה שעלתה מן הדימוי. “יש לנו זמן כזה שהוא רק שלנו ואנחנו פחות מסונכרנים עם העולם. בעבודה זה לא פשוט בכלל, אבל יוצא מעולה בסוף”.

“שישה אלבומים בשש שנים”, אני אומרת בכבוד המתבקש ובלי סימן שאלה בסוף. “כן” הוא צוחק, “אני ממש בעד היצירה. כאילו, אני באטרף. בא לי לא הפסיק ליצור כל הזמן. יש גם פרויקטים שלא קשורים לאלבומים, למשל, יש איזה פרויקט מטורף שאמור לצאת בקיץ 2018 – אלבום קונספקט של אופרת רוק למשכן לאמנויות הבמה. אני אמור לכתוב את הדבר הזה וזה לחץ פסיכוטי, אבל באמת מאוד מגניב. חוץ מזה, אני רוצה לעשות עוד אלבום של הלהקה ויש כבר כמה שירים חדשים”. “איזה כיף!” אני מתרגשת, “יש סיכוי שנשמע משהו מהם בהופעה הקרובה?”. “לפחות שיר אחד מהאלבום החדש” הוא מבטיח.

“בוא נחזור לרגע לאלבום הנוכחי. איפה הוא נכנס בתוך כל היצירה שלך? במה הוא שונה משאר האלבומים?”. “אז הפעם אני עשיתי את כל המיקסינג, את הסאונד”, הוא אומר, “האלבום הזה לקח הרבה יותר זמן מהרגיל, כי עברתי כמה מקומות ונולד לי ילד שני תוך כדי. מעבר לזה, אני חושב שהוא פשוט יצא טוב. אני שלם איתו. אולי הוא דווקא לא שונה מהאחרים, אלא ממשיך איזה קו של יצירה”.

במוצ”ש הקרוב “אלון עדר ולהקה” יארחו את דני סנדרסון. את דני הוא מכיר מילדות כחבר טוב של המשפחה ומי שניגן עם אביו, המוזיקאי יהודה עדר, בלהקת דודה. “הופענו יחד בכמה אירועים משפחתיים אבל זו פעם ראשונה על הבמה. אנחנו נורא מתרגשים שהוא בא, הוא די אגדה מבחינת כמה חבר’ה מהלהקה – כמו רוב המדינה, את יודעת – אבל אני מתכוון לסטיית-על כזאת, שמכירים הכל”. “אז מה הולך להיות שם?” – “נראה לי שהוא ישתלט על ההופעה, בקטע טוב. קטעי קישור וכאלה. מבחינתי זה מושלם”, הוא משיב ומוסיף “הלוואי שיהיו המון המון אנשים”.