האחיות לוז מגיעות להופעה בבסקולה

כתבה: תום גלאון

את יפעת, שירה וענת, בנות ההרכב המוזיקלי המופלא "האחיות לוז", אני פוגשת בשעת לילה מאוחרת בצפון תל אביב, בעת שהן ממתינות לעלות לשידור בתכנית הרדיו של תמר גלעדי וענת עצמון (88fm). בין חזרות-להופעות-לשידורים, הן מתפנות לשוחח איתי על נוסטלגיה למוזיקה אקוסטית, שירים עם מילים "חשופות" ופוליטיקה של שלישייה. אה, ויש גם ספוילרים לקראת ההופעה בבסקולה (מוצ"ש, 14.01.2017, 21:00).

אני לא מתאפקת ופותחת בשאלה הנדושה "למה לוז?". הן דווקא לא כועסות, רק מסבירות לי בחיוך, שהשם להרכב החל כפרפראזה על "האחים בלוז", הצמד האמריקאי האגדי ששלושתן מעריכות. "ישר אהבנו את איך שזה נשמע, גם באנגלית, ורק אחר כך חקרנו ומצאנו, שהמשמעות של לוז בעברית מתאימה מאוד למה שאנחנו מנסות לעשות עם המוזיקה". המילה לוז, כך הן מחדשות לי, פירושה 'שורש העניין'. "אנחנו מרגישות שהרבה ממה שאנחנו עושות בתהליך העבודה שלנו הוא לחפור פנימה. העבודה האינטנסיבית על ההתמזגות של הקולות, העיבודים, כל החיפוש הזה להתעמק ולהגיע למהות".

כל אחת מהשלוש היא זמרת מוכשרת בפני עצמה, אך הן מודות שזה הקסם שנוצר מה"ביחד" שלהן, ששובה מעריצים נלהבים וכובש את סצנת הסווינג בארץ ובחו"ל. שירה מציינת את הכוח שבהרכב נשי. "אני חושבת שהייחוד של ההרכב הוא הסיסטרהוד. הז'אנר הזה התחיל משלישיות של אחיות אמתיות בארה"ב, וגם אנחנו, לא כאחיות ממש אבל כנשים, יוצרות ביחד את השלם הזה שהוא גדול מסך חלקיו. זה משהו שמרגש אותנו כל פעם מחדש".

מעבר להרמוניה מוזיקלית שמדברת בעד עצמה, שלושה קולות הם גם שלוש דעות שונות. "לא פשוט", אני מתגרה. "אנחנו מקבלות החלטות בדמוקרטיה, הרוב קובע" יפעת אומרת בשלווה, "יש בזה צדדים מורכבים, אבל זו גם רוח גבית מטורפת, שמאפשרת לעשות דברים ביחד. חוץ מזה שיש משהו מפרה בשוני, בריבוי של קולות, בזה שיש שיח". והן אכן מאוד שונות. "לי יש הפרעת קשב וריכוז די קשה" צוחקת שירה, "ללא ספק, אם יפעת לא הייתה שם לשמור עליי, הייתי מתפזרת לאלף חתיכות כבר מזמן". "זה בא ממקום משלים ולא מתנגש" ענת מוסיפה, "תכונות הפוכות הן יתרון מאוד גדול". נשמע לי כמו 'פאן פאן פאן', אלא שעבודה קשה היא חלק בלתי נפרד מההצלחה של ה"אחיות". אקפלה מהסוג שהן מבצעות, דורשת עבודת דיוק קולי אינטנסיבית ביותר. "כשאנחנו נפגשות, יש שתי מערכות. מערכה ראשונה היא catching up על כוס קפה או תה, ומערכה שנייה היא עבודה נטו. כשהחזרה מתחילה, זה כמו טייס אוטומטי. הטלפון בצד על שקט, כלום לא קורה חוץ מהמוזיקה".

אני מבקשת מהן לספר לי על שיר שנוגע בהן, במקומות הכי אישיים ועמוקים של הנפש. "השיר שאני מרגישה בו הכי חשופה, אם נגיד ככה, הוא שיר שנקרא "תן לי" שיפעת כתבה" מגלה שירה. "הוא כל כך חשוף, שלפעמים אנחנו פשוט לא מבצעות אותו. יש שירים כאלה, שלא תמיד אפשר לשיר. גם מבחינה טכנית הוא חשוף מאוד, כי אנחנו מבצעות אותו בלי כלים בכלל, אבל זה לא רק זה. אני פשוט מרגישה אליו מן יראת כבוד, כמו אש שאני לא רוצה שתכבה". "יש סיכוי שנשמע אותו בבסקולה?" אני מיד שואלת, בשבילכם. "סיכוי טוב", היא מרגיעה

השיר ״תן לי״ באתר Bandcamp

ענת חושבת על השיר "there will be some changes made". "תמיד כשאנחנו שרות אותו אני חושבת, יואו, איזה נכון זה". שירה ויפעת צוחקות למשמע המשפט הזה, והיא מתגוננת "כן, כי הוא תמיד רלוונטי. החיים שלנו מלאים בשינויים. שינוי זה דבר מדהים ולכן השיר הזה כל כך חשוב".

ואפרופו שירים חשובים, השיר שהכי עושה את זה ליפעת, נקרא "talk it out" ואותו דווקא כתבה שירה. "זה שיר שנכתב במהלך המלחמה בקיץ שלפני שנתיים. הוא מדבר על הידברות בתוך קשר זוגי, אבל ברור שהוא מאוד דו-משמעי מהבחינה הזו. אני מרגישה זכות גדולה לעמוד על הבמה ולשיר אותו, ועצם העובדה שאנחנו שרות אותו ביחד, כבר הופכת את המסר שלו מלחישה לקריאה גדולה. השיר הזה הוא פשוט משהו חשוב שיש סיבה להגיד אותו". גם אותו, הן מבטיחות, תוכלו לשמוע בשבת הקרובה בבסקולה. אל הבסקולה הן מגיעות לראשונה במסגרת פסטיבל הבלוז של תל אביב, שיתקיים בסופ"ש הקרוב ברחבי העיר. "זה מקום קסום עם אנשים מעופפים באוויר והופעות איכותיות. היו לנו כל מיני אופציות לפסטיבל הבלוז ומאוד שמחנו לבחור בבסקולה. האמת שזו גם פעם ראשונה שלנו בפסטיבל, אז ההתרגשות כפולה". "ומה יקרה בהופעה הזו, שלא קורה בבית כששומעים את השירים שלכן ביוטיוב?" אני מקשה. "מה זאת אומרת?" הן כמעט נעלבות, "המוזיקה שלנו עושה חשק לזוז. יש קהילת רקדני סווינג שבאים להופעות שלנו ורוקדים את הסגנון המקורי משנות ה-20 וה-30. להיות שם זה פשוט לצלול לאווירה אחרת, משהו שאין כמעט בישראל". "כשאני פותחת את הרדיו אני מוצפת באלקטרוני" שירה מוסיפה, "וזה לא שיש לי משהו נגד מוזיקה אלקטרונית טובה, אבל יש עוד המון דברים שאפשר לעשות עם מוזיקאים אמתיים וכלים אמתיים בלייב. זה עוד לא נגמר".

"אז תנו עוד איזה ספוילר" אני מבקשת. "יש אפילו סקופ", הן מתחייבות, "אנחנו עומדות לבצע בהופעה שיר חדש בעברית שמעולם לא בוצע". "ובכלל" ענת מרחיבה, "אנחנו בתקופה של חידוש ורוצות לספר למעריצים שלנו משכבר הימים, שיש פרויקטים גדולים שמתבשלים וחומרים חדשים, הרבה גם בעברית". מבין הדברים החדשים שהן מבשלות, תוכלו לטעום בהופעה בצוללת הצהובה בירושלים (07.02), בפסטיבל הג'אז באילת (11.02) ובפסטיבל ספאריקום – שימו לב – בניירובי שבקניה! (22.02). עד אז תוכלו לפגוש אותן עם כל הסווינג, במוצ"ש הקרוב בבסקולה.